יום רביעי, 13 בפברואר 2013

הדרשה שלי-יובל

יובל-הפרשה שלי היא פרשת ויגש בספר בראשית.
הדרשה שלי-
תארו לעצמכם, שמישהו שם בילקוט בית הספר שלכם את הארנק שלו, ואחר כך מאשים אתכם בגניבה. נורא, לא? כך עשה יוסף לאחיו, בנימין, בסוף הפרשה הקודמת כשהטמין גביע כסף בשק שלו. יוסף עשה זאת בניסיון ללמד את אחיו לקח על שהשליכו אותו לבור ומכרו אותו לסוחרים שלקחו אותו למצריים. עכשיו, האחים של בנימין צריכים לצאת מהעניין בשלום. מצבם חמור, כי יוסף הוא שר בממשלת מצרים, והאחים שלו, שאינם יודעים עדיין שהוא יוסף אחיהם, באו לבקש ממנו אוכל בגלל הרעב הכבד שיש בארצם.
פרשת ויגש נפתחת בתחנוניו של יהודה אל יוסף, שלא יגע לרעה בבנימין. יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור על אחיהם יוסף שהיה בנה של רחל, אשתו האהובה של יעקב, שנטרף למוות על ידי חיה רעה, ואיך אביהם עדיין מתאבל עליו. הוא מספר לו כי בנימין הוא הבן היחיד שנשאר ליעקב מרחל, והוא בן זקונים, וכי יעקב לא יעמוד באובדן של בן זה. הוא מבקש את רחמיו של יוסף, ומציע ליוסף שייקח אותו לכלא במקומו.
יוסף לא מתאפק, ולשמע הסיפור קורע הלב, הוא פורץ בבכי. הוא מבקש מכל יועציו והאנשים שבחדר לצאת, ונשאר לבד עם אחיו. יוסף מגלה לאחיו כי הוא אותו יוסף, אשר זרקו לבור. האחים נרעשים מהגילוי, ולא יודעים מה לומר. יוסף שואל אותם "העוד אבי חי?". הוא מספר להם כי לא נטרף על ידי חיה, וכי נשאר בחיים ואף עלה לגדולה בבית פרעה המלך. הם נדהמים מהגילוי, ואינם יודעים מה לומר. הם חוששים שעכשיו, שעלה לגדולה, ינקום בהם על מה שעשו לו. אך יוסף מרגיע אותם ומבקש מהם להביא למצרים את יעקב, כדי שיוכל לפגוש אותו. הוא אף שולח אתם מתנות רבות ואוכל רב לבני המשפחה.
יעקב, בניו וכל בני המשפחה האחרים מגיעים למצרים. בפרשה מתוארת פגישתם המרגשת של האב - יעקב ובנו - יוסף לאחר שנים בהם חשב האב שבנו מת. יוסף דואג לאביו, אחיו ומשפחותיהם ומאחר והם רועי צאן, מקבל אישור מפרעה לתת להם את "ארץ גושן" שהיא, ככל הנראה, ארץ פורייה בתוך מצרים, שם לא ידעו עוד רעב.

הדרשה שלי-אמיר

אמיר- פרשת השבוע שלי היא תולדות בספר בראשית. אתם אוהבים סביח, אני כן.
דרשה על פרשת תולדות-
הפרשה פותחת בתפילות של יצחק ורבקה, יצחק פונה לה' כיוון שרבקה עקרה ואינה מצליחה ללדת ילדים ולאחר שה' מאזין לתפילתו ורבקה נכנסת להריון פונה היא בתפילה לה' כיוון שההריון קשה לה. ה' עונה לרבקה שהריונה אכן קשה כיוון שתאומים בבטנה, תאומים אלו הנאבקים כעת בבטנה ימשיכו להיאבק גם לאחר לידתם ובסיפור היחסים המורכבים שבין שני אחים אלו עוסקת שאר פרשתנו.
יעקב ועשו מגלים כבר מגיל צעיר אופי שונה. עשו מתואר כ: "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה" ואלו יעקב כ: "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים". הבדלים אלו באופי הילדים גוררים גם הבדל ביחס ההורים כלפיהם. יצחק אוהב יותר את תכונותיו ואופיו של עשו ואילו רבקה אוהבת יותר את אופיו של יעקב. חיכוך ראשון בין האחים מתרחש לו יום אחד כאשר עשוחוזר מן השדה עייף "והוא עייף מאוד". בכניסתו לאוהל רואה עשו את אחיו מכין נזיד עדשים אדום. יעקב משום מה מסרב לכבד את אחיו סתם כך והוא מבקש מעשו שיתן לו את הבכורה ובתמורה יקבל נזיד עדשים. עשו הרעב מסכים ועסקת החליפין מתבצעת.
חיכוך שני שישפיע רבות על חיי האחים מתרחש כאשר יצחק הזקן חש שהוא מגיע אל אחרית ימיו. הוא פונה אל עשו ומבקש ממנו הכו נא לי סעודה גדולה שלאחריה תזכה לקבל את ברכתי בטרם אמות. רבקה שומעת את בקשת יצחק ואינה מוכנה לקבל את אשר שמעה. ברכת האב ראויה ( לדעתה ) להינתן ליעקב ולא לעשו ועל כן היא רוקמת מזימה: יצחק הזקן כבר כמעט ואינו רואה ולכן ניתן לשלוח אליו את יעקב והוא לא ישים לב שאין זה בנו הגדול. וכך אכן נעשה והברכה מוענקת ליעקב. כאשר עשו חוזר אל אביו ולהפתעתו הוא מגלה שיעקב גנב את ברכתו הוא כועס כעס גדול ומחליט שלאחר מות אביו יהרוג את האח הקטן שלקח לו גם את הברכה וגם את הבכורה.


רבקה המבינה את כוונות בנה הגדול מחליטה לעשות מעשה ופונה אל יצחק בבקשה שיורה ליעקב ללכת ולמצוא אישה בארץ הולדתה בחרן. יצחק שומע לרעיון אשתו ושולח את יעקב וכך ניצלים חייו.